חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
הדמיון בין עכבישים לרגלבישים אינו סוחף אבל עשוי בהחלט לבלבל את מי שאינו מכיר את שתי הקבוצות. לשניהם גוף הנראה די דומה במבט חטוף וארבע זוגות רגליים המובחנות היטב מהגוף. עם זאת מבט בוחן יותר על מבנה הגוף ואפילו ההתנהגות יכול להסגיר את השיוך המשפחתי.
לבנין הרכפה הוא פרפר חביב המצוי כל השנה אבל מאפיין בעיקר את המעבר בין האביב לקיץ. זהו לבנין טיפוסי המתפתח בעיקר על בני משפחת המצליבים וגם על רכפתיים. נוח לצפות בו בשטחים הפתוחים ולעיתים גם באזורים מיושבים ואפילו אורבניים. על אורחות חייו תוכלו לקרוא ברשומה זו.
משפחת הציידיים אינה משפחה גדולה, גם בישראל, אולם יש לה נציגים במרבית בתי הגידול החל מהחרמון ועד דרום הנגב והערבה. ציידים מתוך שמם הם עכבישים זריזים, פעילי יום, העטים על טרפם בזריזות ומסוגלים להתגבר גם על טרף הגדול מהם.
משפחת הגבנוניתיים היא אחת ממשפחות הציקדות המגוונות ביותר בתבל. בני המשפחה ניכרים בחזה קדמי בעל מבנים מפותחים וביזאריים. הם חיים בעיקר באזורים הטרופיים על עצים ורבים מהם מושכים נמלים בשל הפרשת טל דבש. בישראל מספר מינים אולם האקולוגיה שלהם לא נחקרה לעומק.
בעלי חיים מתמודדים עם חומרים קשים. כדי להתמודד עם חומרים כאלו ובהשקעה אנרגטית קטנה, צריכים חומר קשה יותר. פרוקי רגליים משתמשים במתכות כדי לחזק איברים נשחקים. תהליכי השקעת המתכות מהווים מטרה למחקרים במטרה להבין וללמוד כיצד ניתן ליישם בעזרתם פתרונות שונים לטובת האדם.
פרפראים מספקים לנו קשת אדירה של התנהגויות רבייה, חלקן מוזרות וביזאריות. הזחלים של טוואית הארכובית נפוצים מאוד בעונת הקיץ והסתיו בכל הארץ, בעיקר בשפלת החוף והאזורים המדבריים. את הבוגרים נדיר לראות ואחת הסיבות לכך היא התנהגות רבייה מוזרה ושונה. על כך ברשומה הבאה.
רוב פרוקי הרגליים מוגבלים בדרך בה הם יכולים לצרוך מזון, זאת מתוך מבנה גפי פה המותאמות לטיפוסי מזון מסויימים, לעיתים לאחד בלבד. עכבישים אינם יכולים לאכול מוצקים ולכן התפתחו אצלם התאמות מיוחדות לאכילת טרף חי. התאמות שהופכות לכלי נשק רב עוצמה.
הוא לא רק אחד מהיפים בעכבישי ישראל אלא גם דון ז'ואן, המנסה להרשים בגינונים וצבעים עזים נקבות שהגיעו אל פירקן. זהו הזכר של קופצן אדום בטן שניתן לראות בבתי גידול מסולעים בכל ישראל. ברשומה תיעוד מצולם קצר של נסיון חיזור שכשל. אבל תמיד (כמעט) יש פעם הבאה.
הדמיון החזותי בין כנימה קמחית לבין זחלים אחדים של מושיות, המכוסים שכבת שעווה, מעלה שאלת יסוד על הקשר בין שתי הקבוצות והאם ניתן להסביר את התופעה בעזרת הקשר הזה. וגם, כיצד ניתן להבדיל בשדה בין כנימה קימחית לזחלי המושית סקימנוס ודומיה.
הנה הסיפור שגרתי למדי, קונים אורז מגיעים הביתה ומאכסנים, בבוא העת, לפני הבישול, שופכים לצלחת שטוחה בכדי לסלק פסולת ומגלים תולעים נמרצות מתרוצצות בין הגרעינים. אבוי! איכס! יש חרקים באורז, מה עושים? עבורי זו הזדמנות נחמדה לתהות על קנקנם של הפולשים ולראות מה הסיפור שלהם.
זכוכעשיים הם משפחה של עשים פעילי יום המתאפיינים בצבעוניות מושכת עין ומראה והתנהגות המעידים על חקיינות של צרעות דבורים. בניגוד למראה הבולט, הבוגרים מופיעים בשטח לזמן קצר, של ימים עד שבועות, ונדיר לצפות בהם. על הקבוצה ומה עושה אותה מיוחדת כל כך תוכלו לקרוא ברשומה הבאה.
חיזור ורבייה בעכבישים זה עסק מסובך ומתארך בזמן. בטבע קשה לצפות בטקסי חיזור ורבייה של עכבישים וכל תיעוד שלו הוא הזדמנות ללמוד עוד משהו חדש. רשומה זו מביא תיעוד מצולם של רבייה בערסלנית הגינה המלווה בהסברים על השלבים השונים וכיצד זה בכלל עובד בעכבישים.