גובי מצרי - Anacridium aegyptium

חגבים בישראל – אקולוגיה של קבוצות

המחקר האקולוגי בוחן את הסביבה והאורגניזמים החיים בה דרך נקודות מבט שונות אך מצטלבות. לשם הדגמת מורכבות המערכת האקולוגית, ניתן לצמצם את נקודת המבט לפן צר, היכול להמחיש את היחסים הסבוכים הקיימים בין יצורים לסובב אותם. למשל בהשפעה של הסביבה על הרכב חברות של החגבים בישראל

בוגר שהגיע למלכודת אור בלילה. פריסת הכנפים הקדמיות מגלה את הכתם הכתום הבולט של הכנפיים האחוריות.

עשנור הרותם Uresiphita gilvata

כל מי שבילה את ילדותו או חלק מחייו בשוטטות בחולות שפלת החוף ודאי פגש את הזחלים היפים של עשנור הרותם. צבעם הבוהק המשלב פסי אורך שחורים, תכולים וצהובים מעיד עליהם שאינם ראויים למאכל וככאלה אין הם נרתעים לסעוד את ליבם על שיחי הרותם, חשופים באמצע היום לעין כל.

בזחלים גדולים בליטות הקוצים ניכרות מאוד.

מודד קיפודי Apochima flabellaria

אחד מהיצורים המוזרים שאפשר לפגוש בשלהי החורף ובאביב בשדות הוא זחל פרפראי ממשפחת המודדים. מין שאינו נמנה על הנדירים, אך משום היותו חמקן קל להתעלם ממנו, אלא אם הוא מופיע לנו ישר מול העיניים. שמו של ברנש זה הוא מודד קיפודי ומעיד על כך גם מראהו החיצוני המשופע בבליטות דמויות קוצים.

Hypena lividalis - הבוגר

Hypena lividalis

גם בעיר הגדולה ניתן למצוא לא מעט פרפראים המוצאים נישות מתאימות למחייה ורבייה. את חלקם אנו פוגשים ליד גופי תאורה, אחרים ביישנים יותר וצריך לחפש אותם בין הצמחים בחצר. רשומה זו עוסקת באחד המינים הללו; Hypena lividalis ומביאה לקורא סקירת היכרות קצרה.

Agdistis sp.

עשנוצית האשל

אשלים מהווים בית גידול למגוון גדול של חרקים (חיפושיות, פרפראים, פשפשים ועוד). אלה ניזונים מהעלווה, מאבקה (בעונת הפריחה) או נוברים בענפים. אליהם מצטרפים גם טורפים הצדים חרקים המתפתחים על האשל. הפעם נכיר את אחד מזחלי הפרפראים המתפתחים ומפליאים להסתוות על אשלים.

Danaus chrysippus chrysippus (Linnaeus, 1758)

דנאית הדורה Danaus chrysippus

פרפר מרשים שהשאיר את רשומו גם על הקדמונים ועדות לכך מוצאים במצרים בציורי קיר בני כ־3300 שנים. דנאית הדורה היא מודל למין נודד המאפיין אזורים טרופים וסובטרופיים. ישראל מהווה חלק משולי התפוצה הצפוניים. בקיץ הוא נודד מהמדבר צפונה לאורך הארץ, בחיפוש אחר אתרי רבייה ומגיע עד עמק החולה.

נקבה בוגרת במופע ירוק. לגמל־שלמה ירוק שני כתמים בהירים על כנפי החפייה.

גמל-שלמה ירוק

גמל־שלמה ירוק הוא מהחרקים המרשימים שניתן לראות בנוף ארצנו. האופן בו הוא מתהלך, נושא את זוג רגלי הטרף המרשימות ומסובב את הראש בסקרנות, מקנים לו מימד מרשים כשל יצור אנושי קטן. רשומה זו סוקרת מספר היבטים על אורחות חייו של יצור מופלא שאם לא פגשתם עדיין, תרצו לפגוש אחרי הקריאה.

דוגוני

עקרבים – יחסים מסוכנים

עקרבים שזורים בתרבות האנושית אלפי שנים ובמהלך הזמן נוצרו בינם לבין האדם יחסי גומלין מורכבים הנושאים לרוב מימד שלילי, לפחות מהצד האנושי הרואה בהם משהו מסוכן. מה אתם יודעים על עקרבים ועל החשיבות שלהם לאדם לא רק בהיבט האקולוגי או הרפואי?

זכר במנוחה בשטח פתוח.

כּוּשָׁן אַרְסִי – סקירה אקולוגית וביולוגית

התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה. גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.

זחל גדול (דרגה 5), תקופת הזחל כ־25 ימים. בהגיע לשיא גודלו מפסיק הזחל לאכול, מרוקן את מעיו ומתחיל לחפש אתר נוח להתגלם בו.

טוואי המשי

יש לא מעט חרקים שכולם מכירים, אבל יש מעט מאוד חרקים שהרבה מאוד, ילדים בעיקר, מגדלים כחיית מחמד. המפורסם מכולם הוא טוואי המשי המכונה בטעות 'תולעת משי'. רשומה זו תתמקד בטוואי המשי וחלקו בהיסטוריה הגלובלית והישראלית. הרבה סופר על תולדות המשי ופה אגיש רק טעימה קטנה.

כושן ארסי - Poekilocerus bufonius

כּוּשָׁן אַרְסִי – סקירת התגוננות ורעילות

המשך לסקירה על הכּוּשָׁן האַרְסִי Poekilocerus bufonius שהציגה היבטים אחדים באקולוגיה והביולוגיה של החגב. בחלק זה עוסקת הסקירה בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים.

Pieris rapae

פרפרים וצמחים – יחסים מצטלבים

מערכת יחסי הגומלין שבין צמחים בעלי פרחים לזחלים של פרפרים מושתת על מיליוני שנים של אבולוציה משותפת. הבנת הקשרים והתהליכים במארג יחסים זה מאפשרת לנו לא רק להבין טוב יותר את הסביבה בה אנו חיים, אלא גם למצוא דרכים טובות יותר לצמצם את ההשפעה השלילית שלנו על הסביבה.