חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
עשים מעופפי יום נוטים להיות צבעוניים ואף להציג צבעי אזהרה. כזה הוא הפרפראי דובון יפהפה, שכשמו הוא יפיוף של ממש וגם נפוץ מאוד בכל הארץ רוב השנה. ברשומה זו תמצאו סקירה קצרה העוסקת באקולוגיה והביולוגיה של פרפראי שאי אפשר להתעלם ממנו.
עם בוא החורף ולאחר הגשמי הסתיו, כאשר עוטה הקרקע פלומת חד־שנתיים עסיסית, אפשר למצוא על עלי צמחים ממשפחות החלמיתיים, המורכבים, הסרפדיים ולעיתים המצליבים, זחלים רבים של נימפית החורשף. מאין הם הגיעו? על כך ברשומה העוסקת באחד מהפרפרים הנפוצים בעולם.
המחקר האקולוגי בוחן את הסביבה והאורגניזמים החיים בה דרך נקודות מבט שונות אך מצטלבות. לשם הדגמת מורכבות המערכת האקולוגית, ניתן לצמצם את נקודת המבט לפן צר, היכול להמחיש את היחסים הסבוכים הקיימים בין יצורים לסובב אותם. למשל בהשפעה של הסביבה על הרכב חברות של החגבים בישראל
כל מי שבילה את ילדותו או חלק מחייו בשוטטות בחולות שפלת החוף ודאי פגש את הזחלים היפים של עשנור הרותם. צבעם הבוהק המשלב פסי אורך שחורים, תכולים וצהובים מעיד עליהם שאינם ראויים למאכל וככאלה אין הם נרתעים לסעוד את ליבם על שיחי הרותם, חשופים באמצע היום לעין כל.
אחד מהיצורים המוזרים שאפשר לפגוש בשלהי החורף ובאביב בשדות הוא זחל פרפראי ממשפחת המודדים. מין שאינו נמנה על הנדירים, אך משום היותו חמקן קל להתעלם ממנו, אלא אם הוא מופיע לנו ישר מול העיניים. שמו של ברנש זה הוא מודד קיפודי ומעיד על כך גם מראהו החיצוני המשופע בבליטות דמויות קוצים.
גם בעיר הגדולה ניתן למצוא לא מעט פרפראים המוצאים נישות מתאימות למחייה ורבייה. את חלקם אנו פוגשים ליד גופי תאורה, אחרים ביישנים יותר וצריך לחפש אותם בין הצמחים בחצר. רשומה זו עוסקת באחד המינים הללו; Hypena lividalis ומביאה לקורא סקירת היכרות קצרה.
אשלים מהווים בית גידול למגוון גדול של חרקים (חיפושיות, פרפראים, פשפשים ועוד). אלה ניזונים מהעלווה, מאבקה (בעונת הפריחה) או נוברים בענפים. אליהם מצטרפים גם טורפים הצדים חרקים המתפתחים על האשל. הפעם נכיר את אחד מזחלי הפרפראים המתפתחים ומפליאים להסתוות על אשלים.
פרפר מרשים שהשאיר את רשומו גם על הקדמונים ועדות לכך מוצאים במצרים בציורי קיר בני כ־3300 שנים. דנאית הדורה היא מודל למין נודד המאפיין אזורים טרופים וסובטרופיים. ישראל מהווה חלק משולי התפוצה הצפוניים. בקיץ הוא נודד מהמדבר צפונה לאורך הארץ, בחיפוש אחר אתרי רבייה ומגיע עד עמק החולה.
גמל־שלמה ירוק הוא מהחרקים המרשימים שניתן לראות בנוף ארצנו. האופן בו הוא מתהלך, נושא את זוג רגלי הטרף המרשימות ומסובב את הראש בסקרנות, מקנים לו מימד מרשים כשל יצור אנושי קטן. רשומה זו סוקרת מספר היבטים על אורחות חייו של יצור מופלא שאם לא פגשתם עדיין, תרצו לפגוש אחרי הקריאה.
עקרבים שזורים בתרבות האנושית אלפי שנים ובמהלך הזמן נוצרו בינם לבין האדם יחסי גומלין מורכבים הנושאים לרוב מימד שלילי, לפחות מהצד האנושי הרואה בהם משהו מסוכן. מה אתם יודעים על עקרבים ועל החשיבות שלהם לאדם לא רק בהיבט האקולוגי או הרפואי?
התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה. גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.
יש לא מעט חרקים שכולם מכירים, אבל יש מעט מאוד חרקים שהרבה מאוד, ילדים בעיקר, מגדלים כחיית מחמד. המפורסם מכולם הוא טוואי המשי המכונה בטעות 'תולעת משי'. רשומה זו תתמקד בטוואי המשי וחלקו בהיסטוריה הגלובלית והישראלית. הרבה סופר על תולדות המשי ופה אגיש רק טעימה קטנה.