רקע מדעי
חרקים מתפתחים בשתי דרכים עיקריות: גלגול חסר וגלגול מלא. המונח גלגול מתאר התפתחות בשלבים מדורגים, כאשר בין כל שלב גדילה החרק מתנשל. מעטפת הגוף של החרק מגבילה את הגדילה וההתנשלות מאפשרת, בין השאר, להגדיל את נפח הגוף ולאפשר גדילה של איברים פנימיים. בין כול התנשלות מתרחשת התפתחות פנימית, שלא תמיד נראית לעין.

התפתחות בגלגול חסר חסרה את שלב הגולם. מהביצה בוקע זחל, הנקרא גם נימפה. הנימפה דומה לבוגר, ניזונה ממזון דומה וחסרה כנפיים מפותחות. לאחר כל התנשלות מתקבלת נימפה מפותחת יותר, הדומה יותר לבוגר ועם ניצני כנפיים הגדלים לאחר כל התנשלות. לאחר ההתנשלות האחרונה מתקבל בוגר שאינו גדל עוד ומוכן לרבייה.

בהתפתחות בגלגול מלא נוסף שלב הגולם. בגלגול מלא הזחל שונה לחלוטין מהבוגר וניזון ממזון שונה. למשל זחל הפרפר ניזון ממזון מוצק כמו עלי צמחים ואילו הבוגר ניזון ממזון נוזלי כמו צוף. לאחר מספר מחזורי גדילה, בינהם הזחל מתנשל, דרגת הזחל האחרונה מתנשלת לגולם. בדרגת הגולם החרק מתחיל לקבל את הצורה הסופית וממנו יגיח בוגר שאינו גדל עוד ומוכן לרבייה.

תיאורים אלה הנם סכמתיים מאוד ובפועל מחזורי הגלגול, במשפחות שונות של חרקים, מורכבים מאוד ולעיתים נוספים שלבי ביניים. עבור היכרות ראשונית עם עולם החרקים היכרות בסיסית עם המונחים גלגול חסר וגלגול מלא מספיקים.

מידע נוסף על התנשלות ניתן לקרוא ברשומה על ההתנשלות.

מידע נוסף על האבולוציה ואקולוגיה של הגלגול ניתן לקרוא ברשומה למה מטמורפוזה?